זמן שמחתנו – מדוע
כי בסוכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד היו (סוכה יא). מקשה החיד"א - מדוע אנו עושים זכר לענני הכבוד דוקא ולא זכר לבאר והמן שגם הם ניסים מופלאים שאירעו לאבותינו בהיותם במדבר.
ואפשר לתרץ עפ"י דברי הגר"א בפירושו לשיר השירים (א,ד): יש לבאר מדוע וסוכות דוקא מכל המועדים הא – זמן שמחתנו. כמו כן אם סוכות הוא כנגד ענני הכבוד היה ראוי שיהיה בניסן ולא בתשרי. (יעויין בטור תרכה תירוץ נוסף) ומבאר הגר"א: לפי שחטאו בעגל נסתלקו ענני הכבוד ולא חזרו עד תחילת בנין המשכן. וזה היה בי"א תשרי, "והעם הביאו נדבה בבקר בבקר" – הרי עוד שני ימים יג' תשרי, וביד' תשרי נטלו כל חכם ממשה את הזהב במנין ובמשקל ובט"ו בתשרי התחילו לעשות וחזרו ענני הכבוד.
ובעבודת הגרשוני הוסיף: שבחזרת ענני הכבוד הקב"ה נתרצה לשכון בתוך עם ישראל. אם כן מובן כעת מדוע נקבע זכר לענני הכבוד דוקא ולא למן ולבאר כי הזכר שהוקבע לענני הכבוד, אינו זכר לעננים גרידא, אלא יש כאן זכר לענין הרצון שנתרצה להם הקב"ה לאחר חטא העגל, להשרות שכינתו בתוכם, וכרת עמהם ברית חדשה. "וביום שמחת ליבו – זה בנין המשכן" – אם כן כמו שבנין המשכן הוא יום שמחת ליבו של הקב"ה, גם מועד של סוכות שהוא כנגד בנין המשכן הוא זמן שמחתנו. וכך מבאר הגר"א את לשון התפילה – "אתה בחרתנו מכל העמים" – ביציאת מצרים כנגד פסח, "אהבת אותנו" – במתן תורה כנגד חג השבועות, ו"רצית בנו" – היא כפרת עון העגל והשראת שכינה וזה כנגד חג סוכות.
אם כן סוכות הוא התחדשות של בנין מתוך השראת שכינה מחדש ולכן הוא זמן שמחה עבורנו זמן של הזדמנות חדשה ולכן עלינו לנצל את הקשר החדש עם הקב"ה לשנה מבורכת ומוצלחת מתוך שמחה שלימה
בברכת חג שמח
הרב אביהוד בן יהודה
סגן ראש הישיבה